על סריגה ותרנגולות

טוב, אז סריגה זה עסק ממכר מאד. אפשר להעביר ככה ימים שלמים ברביצה מול תנור חם ופרוייקטים מתמשכים בסריגה. עכשיו אני סורגת במסרגה אחת המון ריבועים קטנים שבסוף אחבר יחד, אבל כרגע זה עוד ממש בהתחלה.כל מיני אנשים פונים אליי שאשתף אותם בידע המופלא הזה ואני בשמחה מוכנה להעביר את הידע לכולם. ביום חמישי באו לבקר אותנו איילת ונוני והתחלתי ללמד קצת את איילת. הילדים מצידם סרגו צעיפים בסריגת אצבעות, תמר סרגה לאוריה צעיף ליום-הולדת. אוריה סרג לתמר צעיף בתמורה. אחר כך תמר סרגה לאמיתי צעיף והיו גם עוד צעיפים שאני כבר לא זוכרת מי סרג למי. אמיתי דאג לעשות המון בלאגן בצמר ובכלל כדי שלא יהיה פה רגוע ושקט יותר ממה שנחוץ

אמיתי "סורג"

תמר סורגת לאוריה צעיף ליומולדת

אוריה מתרכז בסריגה (זאת הפעם הראשונה שהוא למד לסרוג סריגת אצבעות, חמוד!).

אחרי שסרגנו וסרגנו התחלנו להתארגן לארוחת ערב, היה פה שבוע מאד יצירתי מבחינת קולינרית, כי לא היה לנו גז כל השבוע (כשהיצירתיות נגמרה אכלנו שניצל תירס ופיתה), בכל מקרה הכנתי פשטידת תירס וחתכתי ירקות. בדיוק כשהתיישבנו לאכול רננה הגיעה עם קופסת קרטון גדולה ובתוכה שתי תרנגולות! צילמתי את כל האירוע אבל לצערי מחקתי בטעות את התמונות. התרגשנו מאד, אבל החלטנו לסיים קודם את הארוחה. אחר כך לקחנו את התרנגולות ללול שבנינו להם בחצר ושיחררנו אותם שם בחגיגיות. השעה היתה כבר מאוחרת והיה חושך, אבל גילינו שהלול לא סגור מספיק טוב מאחורה והתרנגולות יכולות לברוח. איילת ואני ניסינו לסדר את זה אבל התרנגולות כל כך נבהלו שאחת הצליחה לברוח. יצאתי אחריה בריצה עם פנס גדול ולשמחתי כלבי גם רדפה אחריה, מה שהסתבר כרעיון טוב, כי כלבי חסמה אותה ולא נתנה לה לזוז ותפסתי אותה די מהר. איילת התרשמה מאד מהתפיסה המהירה ושאלה אם אני קיבוצניקית. הודתי באשמה, למרות שאין לי שום ניסיון בתפיסת תרנגולות. היא אמרה שזה בדם שלנו. אולי.
אחר כך נעם הגיע ויחד סידרנו את הכלוב שלא יוכלו לברוח.
למחרת בצהריים הם שוב ברחו! אחרי מרדף וחיפושים רבים הצלחנו למצוא רק אחת. השניה הלכה לה לאיבוד. אולי היא עוד תשוב.... נעם ותמר מתווכחים איך לקרוא לתרנגולת שנשארה. תמר רוצה פרח ונעם רוצה גולת. אחרי שהחזרנו אותה לכלוב היא הטילה ביצה נהדרת! הכנו חביתה וחילקנו אותה בין כולם. זאת היתה החביתה הטעימה ביותר בעולם.