הו - ליבוד!

טיול אחר הצהריים לשכנים הוביל אותי לשבת אצל יעל חברתי שעסקה בהכנת פיות. התיישבתי לידה ומיד היא נתנה לי פיסת צמר והסבירה לי מה לעשות ולפתע היתה לי פיה ביד. נחמד.
למחרת בערב שוב נפגשנו באסיפת הורים ושוב הכנו פיות.
יום אחר כך באתי אליה שוב להשאיל את המחטים המיוחדות של הליבוד כדי שאוכל ללמד את תמר גם להכין פיות, היתה שמחה גדולה בבית וכולם רצו להכין גם. יצא לנו מובייל מקסים של פיות מתנה לחדר של תמר שסידרנו ועיצבנו מחדש (גם בעזרתה של יעל החמודה). זה לא תמיד היה נעים, כי מסתבר שהמחטים האלה יכולות להיות גם מאד אכזריות וכשנידקרים מהן זה כואב!
הנה הילדים מכינים פיות

 זה שתיים מוכנות

 מרוב ששקעתי במלאכת הפיות, אוריה נאלץ לקחת אחריות ולהכין את ארוחת הערב...

מפה לשם עניינים התגלגלו כך שהגיעה אליי שכנה אחרת והראתה לי עוד כמה דברים שאפשר לעשות עם הצמר והמחטים המגניבות האלה. עכשיו כבר הייתי מלאת סקרנות. אבל לא היו לי המחטים כי החזרתי ליעל. צמר דוקא היה לי בשפע.
ביום רביעי נסעתי לקנות מחטים, ועל הדרך קניתי גם עוד כמה צבעים של צמר, לגוון...
נעם הגיע באותו יום מאוחר וישבתי עם המחשב ולמדתי כל מיני שיטות ודברים שאפשר לעשות. בסוף נעם הגיע וכבר היה מאוחר והלכנו לישון. כל הלילה לא יכולתי לחכות כבר שיגיע הבוקר ואוכל לנסות להכין כמה דברים. הבוקר הגיע בסוף, כולם התפזרו להם והתיישבתי לעבוד.
הכנתי גמדה שיצאה די נחמד, ואז מצאתי בחוץ חתיכת עץ מתאימה וחיברתי

 אחר כך הכנתי גם את הארנב החמוד הזה

נתתי אותם מתנה לכיתה של אוריה.
איזה מלאכה נהדרת זאת מלאכת הליבוד הזאת! גיליתי עולם שלם שלא היכרתי ואני מלאת התרגשות, התפעלות ויצירתיות. נעם מיד המציא את הכותרת המשעשעת הו-ליבוד, שהתקבלה בשמחה.
תמר למדה ממש יפה להכין פיות בעצמה וכבר הכינה כמה ונתנה לחברה שלה ליום הולדת. היא גם הספיקה ללמד חברה אחרת שבאה לבקר איך להכין.
היום עשיתי עוד כמה. נכון שהן מהממות?

בכל אופן הודעתי לאמא שלי בטלפון שמצאתי את יעודי בחיים! היא לא התרגשה מהידיעה כל כך. מוזר...