שינויים בתכניות

היום השני לקייטנה התחיל כשאמיתי עדיין לא מרגיש טוב, בעצם מרגיש ממש לא טוב. אחרי לילה ללא שינה ותלונות על כאבי ראש, הוחלט לקחת אותו לרופא. אני נוסעת עם כל החבורה, הרופא בודק אותו ושומע את השתלשלות הימים האחרונים שכללו ראש שנתקע בתוך מדף בגן, הקאות וכאבי ראש, הרופא מחליט להפנות אותנו למיון. מתחילה להתקשר לחברים של הילדים, אוריה הולך לאלון ותמר לניצן. שניהם מרוצים מאד מהסידור. אמיתי ואני נוסעים לבית חולים. שם עושים לו כמה בדיקות, ואז אומרים לנו לחכות לעוד רופא שיגיע מאוחר יותר. אנחנו מחליטים לחכות בחוץ כי בפנים נורא קר מהמזגנים. יושבים לנו על ספסל בצל ומחכים. אמיתי מרגיש מאד לא טוב וגם עייף. בסוף נירדם עליי וכך אנחנו מעבירים עוד שעתיים בערך. בזמן שהוא ישן מודיעים לי שהרופא שהיה אמור להגיע לא מגיע ושאנחנו צריכים להישאר בבית החולים עד מחר כדי שהרופא יבדוק אותו מחר בבוקר. אני די מופתעת מכל השתלשלות העיניינים, לא ציפיתי להעביר שם כל כך הרבה זמן. אמיתי מתעורר ומקבל את הבשורה בתיסכול רב. הולכים לקנות מילקי ולהתנחם. ממשיכים לחכות. קצת נכנסים פנימה, יש אקווריום מלא בדגים ואנחנו מסתכלים עליהם בעניין רב וממציאים להם שמות (הדג זהב הקטן אוהב לחפור, קראנו לו חפרני. דג נקאי אחד אוהב לעמוד על הראש ומצחיק אותנו במיוחד). 
בודקים מה עוד יש שם לעשות, לא הרבה. יש כמה גלגלים שאפשר לסובב. בחוץ יש פסל בצורת לטאה. אנחנו ממציאים מסלול שהולכים מהזנב של הלטאה עד הראש ואז קופצים. פעם אמיתי ופעם אני. אנחנו די משועממים.
נעם מתקשר. הוא יבוא לבקר יותר מאוחר ויביא לנו קצת דברים. בינתיים סבתא יעל אספה את אוריה מאלון ותמר נישארת לישון אצל ניצן. אחרי המון המון זמן הודיעו לנו שעולים למחלקת ילדים. אנחנו מגיעים ומקבלים ארוחת ערב. כן כבר ערב. נעם מגיע עם אוריה וסבתא יעל לביקור. הם הביאו פלאפל. אמיתי ואני אוכלים בשמחה ושומעים על כל ההרפתקאות של אוריה ומספרים על הרפתקאותינו שלנו. נעם ואני הולכים להזיז את האוטו מהחנייה, יעל נשארת לשחק עם אוריה ואמיתי. אני מקלחת את אמיתי במקלחת של הבית חולים, הוא  מרוצה מהחוויה ומתרשם מהמקלחת. הרפתקה. אנחנו ניפרדים מהחבר'ה ומפטפטים לנו בנחת במיטה. איילת מתקשרת ורוצה לבוא לבקר. היא מגיעה כעבור זמן קצר ומביאה תרופה הומיאופטית שתעזור לאמיתי. הוא אוכל בשמחה את "סוכריות המרפא" ומבקש עוד. איילת נישארת איתנו עוד קצת, מפטפטים. באה אחות ובודקת לאמיתי לחץ דם וחום. אנחנו ניפרדים מאיילת והולכים לישון.
ישנו טוב בלילה והיתעוררנו מוקדם מאד בבוקר, לזריחה. אמיתי רוצה לקום. נימאס לו להיות במיטה. קמים. הולכים לצחצח שיניים, עושים סיבוב במחלקה. די ריק ומשעמם. אוכלים ארוחת בוקר (רק אמיתי. ההורים לא מקבלים שם אוכל משום מה). אני קונה לי כוס קפה. הולכים לחדר לחכות לביקור הרופאים. מחכים המון זמן. אמיתי מצייר ציורים במחברת שלי. אני סורגת. יעל הביאה לנו שני ספרים מהבית, שמוליק קיפוד ולקוף יש בעיה. אנחנו קוראים את שניהם ואחר כך שוב ושוב ושוב ושוב. כבר יודעים אותם בעל פה. אני מתחילה להמציא סיפורים מהראש. מספרת על חביקו הדוב ועל בני מישפחתו והרפתקאותיהם. אמיתי מרוצה. אני עייפה. רוצה כבר לחזור הביתה. אנחנו לא עושים שם כלום וגם לא ממש מטפלים באמיתי. בכלל הוא כבר מרגיש יותר טוב ונמאס לנו. הרופאים מגיעים ומודיעים לנו שיכינו לנו מכתב שיחרור ונוכל ללכת. אנחנו שמחים מאד ויוצאים קצת החוצה. הולכים לאכול בורקס על הספסל ליד הלטאה. חוזרים שוב פנימה. חבורת ילדים שבאו לשמח את החולים מחלקים הפתעות ואמיתי מקבל רובה מים. אנחנו ממלאים אותו ויוצאים שוב להשפריץ בחוץ. כל פעם שיוצאים וניכנסים מהמחלקה צריך לעבור במעלית שקופה מה שממלא אותנו בשמחה. אמיתי משפריץ לכל עבר. חוזרים לבדוק מה עם המכתב שיחרור. עדיין לא מוכן. ממשיכים ללכת ולחזור ולהסתובב חסרי מעש עד שסוף סוף משתחררים. אנחנו הולכים לאוטו שלנו, אמיתי נירדם בדרך. מגיעים הביתה, איזה כיף! נעם ואוריה מקבלים את פנינו עם שוקו בטעם תות שקנו לאמיתי מתנה. אני הולכת להתקלח ולנוח קצת.
חוויה מוזרה ולא הכי כיפית, אבל ניגמר. נעם מבלה עם הילדים את אחר הצהריים ואני נחה וצוברת כוחות. משכיבים אותם לישון אחרי ארוחת ערב. נעם ואני יושבים ומפטפטים ואז תמר מתקשרת. היא רוצה שאבוא לקחת אותה, אפילו שסיכמנו שהיא נישארת לישון עוד לילה אצל ניצן. אני יוצאת לדרך. לוקחת אותה ומודה לאמא של ניצן על הטיפול המסור ושומעת על כל החוויות מהיומיים האחרונים. בדרך תמר מרגישה קצת לא טוב ומאד עייפה.
מתעוררים בבוקר יום שישי, אמיתי נראה כבר ממש בריא, תמר מרגישה לא טוב. אני קצת מודאגת כי יש לה בצהריים מופע סיום שנה של הריקוד ההודי. מתקשרת לחברה שלי שרית שמדקרת, מבקשת לבוא עם תמר לדיקור לפני המופע. מארגנות את כל התילבושת והתכשיטים למופע, מכינה לתמר גם ארוחת צהריים לקחת איתה לחזרות. הולכות לדיקור. מסיימות, הולכות לחזרה למופע. אני משאירה אותה שם וחוזרת הביתה, ההורים שלי הגיעו בינתיים. אנחנו נוסעים כולם למופע של תמר, נהנים מהריקודים והילדות למרות החום הנורא. זהו ניגמרו כל ההרפתקאות לשבוע זה, שבת מנוחה עכשיו. מקווים להתחיל את השבוע הבא בצורה יותר רגועה ועליזה ולהינות מהחופש כמו שתיכננו.

                                                 אמיתי ישן על הספסל

                                                           חולה...

                  
                                                   עושה חיים בבית חולים

                                             תמר לבושה ומקושטת רגע לפני המופע

החופש הגדול

הי לא הייתי פה מלא זמן מכל מיני סיבות שונות ומשונות. אבל היום אני חוזרת בפרוייקט שאפתני במיוחד: החופש הגדול! היום התאריך 1.7.2014 מה שאומר שהתחיל החופש הגדול. אי לכך החלטתי לתעד כל יום מהחופש בכתיבה ותמונות כדי שתהיה לנו מזכרת והשראה לפעמים הבאות, ואולי לעוד מישהו שיתעניין בזה.
היום יצאו לחופש תמר שסיימה כיתה ג', ואוריה שסיים כיתה א'. אמיתי לא ממש יצא לחופש כי בעצם הגן שלו עוד ממשיך כמה שבועות, אבל הוא הצטרף אלינו היום גם כי היה קצת חולה.
ואני גם קצת יצאתי לסוג של חופש... החודש האחרון היה כל כך מלא באירועי סוף שנה שנידמה לי שצריך לנוח קצת אחרי כל המתנות והכיבודים והברכות והטיולים והאירגונים שלקחתי בהם חלק.
ולהיות עם הילדים בבית זה באמת הרגשה חופשית ונפלאה. לא צריך למהר בבוקר, לא צריך ליסוע באוטו לשום מקום, או לדאוג ערב קודם שיהיה לחם בשביל הסנדוויצ'ים, ויש הזדמנות להיות יחד ממש המון.
אז מה עשינו היום?
אמיתי התחיל את הבוקר בהקאות ובמנוחה והיה די מיסכן.
תמר ואוריה שיחקו להם בשקט וציירו כל מיני ציורים.
אחר כך הכנתי ארוחת בוקר, לחם מטוגן.
אחרי שכולם גמרו לאכול ואמיתי התאושש בנתיים ושתה שתי כוסות תה, סיפרתי לאמיתי סיפור לקוף יש בעיה.
אחרי הסיפור הצעתי להם שלכבוד יום ההולדת המתקרב של אמיתי, נכין הצגה מהסיפור שקראנו ונציג אותה ביום הולדת.
היתה שמחה גדולה, התחלנו להוציא את כל החומרים ולעבוד. אני הכנתי את הקוף, אוריה התחיל להכין נחש ואחר כך החליף עם תמר שקיבלה את הנחש ואוריה הכין תוכי. אני סיימתי את הקוף והכנתי גם פרפר. אמיתי ותמר שיחקו לוטו כי התעייפו מהעבודה הקשה (לתמר כאבה היד מרוב שמשכה את המחט).

נמשיך להכין עוד חיות להצגה מחר. בנתיים עשינו הפסקה בתפירת הבובות, אני התחלתי להכין ארוחת צהריים והחבורה העליזה הלכה לסלון לצייר ולשחק.

אחרי שסיימנו לאכול (אורז וקציצות טופו וקישואים ברוטב עגבניות) החבורה הלכה לנוח קצת מול הטלויזיה, אני הורדתי כביסה ותליתי אחת חדשה, שטפתי כלים ונחתי גם קצת.
אחרי הצהריים הלכנו למופע סיום שנה של התלמידים שניגנו בחלילים ובפסנתר ונהנינו לשמוע את תמר וגפן מנגנות שלושה שירים נחמדים.
בסוף המופע הלכנו לבקר את נעם המורה של תמר ולתת לו סלסילה עם אגוזים שאספנו ולאחל לו חופש נעים.
חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים, פגשנו את נעם שלנו, יחד אכלנו כולם ארוחת ערב שכללה שאריות מארוחת צהריים ומארוחות אחרות שחיכו במקרר, מקלחות, נעם מקריא סיפור לכולם ולישון. הלילה הילדים סידרו לעצמם לכבוד החופש מיטות אלטרנטיביות. אוריה הלך לישון על מיזרון, אמיתי סידר לו "מיטת קומותיים" (הוא שם שמיכה מעל שני כיסאות, ניכנס מתחתיהם והלך לישון) ותמר בנתה לה אוהל בפינת החדר מלא בשמיכות וכריות. הם הדליקו להם נר בעששית והצטיידו בפנסים לרוב. נראה איפה נמצא אותם בבוקר. (במיטה שלנו כנאה)