ארוחת ערב

סתם יום שני
אני בוהה במחשב
תמר שרה "אמא מאוהבת באבא אמא מאוהבת באבא" בלופ
אמיתי טובל את הטוסט שלו בכוס מים. אני עושה את עצמי שלא רואה. תמר מדווחת לי על המתרחש כאילו שאני לא פה. עדיין מתעלמת.
אוריה עירבב טונה עם ביצה ומלפפונים וגבינה. הוא מרוצה מעצמו ומלקק את הצלחת עם הלשון. אני מתערבת ומעירה לו שאין לזה צידוק. פרץ צחוק ממלא את השולחן. אמיתי סיים את הטוסט ולוקח אחד חדש לטבול בכוס. תמר מנהיגה את משחק השקט ופורסת באוזנינו את הכללים שעה ארוכה מדיי. היא מאד לא בשקט. המשחק התחיל וכולם מנצלים את הכלל "עם הצחקות" ומרקדים בלי קול. מדי פעם תמר צועקת על מישהו "אסור לדגדג אותי" "אסור ליגוע" "אסור להראות לאחרים את האוכל בפה" אמיתי שותה את המים שנשארו בכוס ושואל: מה כל הליכלוכים האלה שנישארו בכוס? הוא פוצח בשירה. תמר מסבירה לו: " אמיתי משחק השקט זה אומר שאסור לצרוח" תמר אומרת מוסיפה "פוס, זה כולל גרעפסים"
אמיתי ואוריה מסובבים את הראש לכל הכיוונים ללא הרף. אמיתי לוקח עוד טוסט. מעניין אם יצליח לאכול אותו גם בלי מים. אוריה משמיע קולות עם הלשון ואמיתי משדרג את זה ליריקות. תמר אומרת: "פוס. אמיתי אתה לא משחק כי אתה כל הזמן צוחק. אז שלוש ארבע ו"
כן, רוב הזמן הם פראי-אדם, זה נכון. אבל יש גם רגעים של נחת. אתמול למשל בארוחת ערב הם הכינו פרצופים על הלחם שלהם, זה היה כל כך חמוד אז צילמתי:

פה למשל ביקשתי מתמר לחייך כמו הלחם שלה, יצא לה די דומה...

כל הרעיונות שלהם, אני חוץ מלצלם לא התערבתי.
או היום אחרי הצהריים הם הוציאו כלמיני פליימובילים ומשחקים קטנים ובנו דברים חמודים ממש:

טוב, צריך לחזור לחיים, לקלח אותם אולי אחרי שתמר כבר יומיים אינדיאנית ביער כולל מדורות ועיניינים, בלי מקלחת. מצד שני היא תהיה שם גם מחר, אז אולי נקלח אותה רק ביום שישי? סתאאאאם.

לימור

לימור
פעם פעם כשאמיתי היה קטן, הגיעה לימור. בהתחלה עוד לא הכרתי אותה. אמרתי לה שננסה. נראה אם מתאים. לפני כמה זמן היא הזכירה לי את המילים שלי "זאת לא חתונה קתולית" אמרתי לה. לאט לאט נהייה נורא נחמד. לאמיתי היה כל כך נחמד, שכשלימור היתה צריכה ללכת הוא היה בוכה כאילו שליבו נשבר כי אהובתו הולכת. גם לי זה עשה קצת עצוב כל פעם שהיתה הולכת. הם הסתדרו ממש טוב. כשהזמנתי אותה לשמור גם על תמר ואוריה, זעקות האושר שלהם בלבלו אותי לרגע, האם הם כל כך שמחים שאני הולכת? אבל אז הבנתי שהם פשוט שמחים כי היא באה. בנתיים חלפה לה שנה ואמיתי התחיל ללכת לגן. לימור באה ללוות אותו בחלק מימיי הקליטה. הוא הלך לגן ואנחנו המשכנו להיפגש, ככה מידי פעם איזה בית קפה, לפעמים היא באה לפגוש את הילדים או סתם להביא איזו עוגה ולאחל חג שמח, או כמה חצאיות לתיקון. מפה לשם חלפה עוד שנה ואמיתי עבר לגן חדש. היה נראה לי טבעי שלימור תבוא איתו, שוב. אז היא התחילה לעבוד בגן שלו. עיניינים התגלגלו ככה שפתאום הבית שלי מתמלא בתינוקות חמודים, אמהות, ארוחות בוקר מהממות ועוד ועוד.
אז ככה יצא לנו בלי להתחתן.. שנורא נחמד ונעים לנו יחד. לימור היא אישה נהדרת, טובת לב וכייפית ואני רוצה להמליץ עליה מאד מאד. בימי שלישי היא עושה אצלי בבית חוג ליווי התפתחותי לתינוקות עד גיל זחילה בין השעות 9:00-12:00 בבוקר ומפנקת בארוחת בוקר מעולה.
הנה כמה תמונות מהמפגש האחרון

יום שישי

יום שישי
נגמרו להן מסיבות הפורים בגנים ובבית ספר, חזרנו הביתה. ארוחת צהריים קלה ומנוחה. אין כמו מנוחת צהריים ביום שישי! הילדים רואים סרט ארוך במיוחד, נעם רובץ על הספה ואני כמו מלכת אסתר - הולכת לישון. כל הבית משתתק לאיזה שעתיים מבורכות. נעם אמנם שומר על אמיתי שצריך להגיד לי דברים לפעמים באמצע, אבל אני לא יודעת ולא שומעת כלום. עסוקה בחלומות.
לאחר המנוחה שותים קפה או תה-תה, כל אחד מה שהוא אוהב ואז תמר ביקשה שאצא איתה לראות איך היא רוכבת על אופניים. יצאתי לשבת בחוץ עם הקפה שלי, אמיתי ואוריה הצטרפו גם. אחר צהריים נעים. סיימתי את הקפה ויצאנו לשיטוט קטן עד קצה הרחוב ולאחו שמשתרע אחריו. חזרנו עם עלי חוביזה ופרחי כובע הנזיר הביתה וניגשנו לבישולים.

אוריה ואני הכנו קציצות חוביזה שנהיו פה להיט בזמן האחרון... כנראה שלהכין משהו מהגינה פשוט עושה לנו את זה. זה מגניב וכיף וכולם שותפים לתהליך היצירה, איכשהו נהנים יותר לאכול אחר כך. הפרחים נכנסו לסלט מעולה, אחרי שאוריה ואמיתי בדקו שאין חרקים ושטפו אותם. נעם הכין גם תבשיל עם שועית ולקינוח היה ג'לי בשני צבעים!
אחרי שכולם התקלחו התישבנו לארוחה. אוריה ותמר אפילו הדליקו לנו נר. בסוף קינחנו עם הג'לי, אמיתי לא הצליח להעלות אותו על הכפית, הג'לי כל הזמן החליק לו אז הוא אכל בידיים. בסוף הארוחה אוריה כיבה את הנר בנשיפה מהאף. שבת שלום!